Vayedaber

Simple Havroutah

Baba Metsi'a

Daf 52a

שְׁמוֹנָה פּוּנְדְּיוֹנוֹת, שְׁנֵי פּוּנְדְּיוֹנוֹת לְדִינָר.

Traduction

The accepted depreciation is eight pundeyon, which is a rate of two pundeyon per dinar, or one-sixth of a dinar.

Rachi non traduit

שמונה פונדיונות. שתות כשאר אונאה:

Tossefoth non traduit

פונדיונים לדינר. והא דלא אמר מעה לדינר משום דרבי יהודה נקט פונדיון קאמר איהו שני פונדיונים וא''ת תקשה לרב דאמר שתות מקח שנינו ולא שתות מעות דהכא לר' שמעון אם מכר סלע שוה כ' מעות בכ''ד הוי אונאה והיינו שוה ה' בו' דהוי לרב ביטול מקח ובגמ' מוקי מתני' דלעיל כר' שמעון ואפי' לשמואל דאמר שתות מעות שנינו תקשה דבשתות מקח מודה דהוי נמי אונאה וה''ק ב' פונדיונות לדינר הוי אונאה אבל ב' פונדיונות פחות פרוטה הוי מחילה אע''ג דאכתי הוי שתות מקח וי''ל דמיירי שמכר לו טלית שוה כ''ד מעות בסלע ונתן לו סלע שחסר ד' מעות דהיינו שתות מקח מיהו לעיל פי' טעם דמ''ד שתות מקח לפי שהאונאה והטעות תלוי בחפץ שצריך שומא ולא במעות והכא הטעות והאונאה הוי בסלע:

עַד מָתַי מוּתָּר לְהַחְזִיר? בִּכְרַכִּים – עַד כְּדֵי שֶׁיַּרְאֶה לַשּׁוּלְחָנִי, בִּכְפָרִים – עַד עַרְבֵי שַׁבָּתוֹת. אִם הָיָה מַכִּירָהּ – אֲפִילּוּ לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ מְקַבְּלָהּ הֵימֶנּוּ, וְאֵין לוֹ עָלָיו אֶלָּא תַּרְעוֹמֶת.

Traduction

The mishna continues: Until when is it permitted for one to return a worn coin once he realizes that it is defective? In the cities [bakerakim], one may return it only until a period of time has passed that would allow him to show it to a money changer, who is an expert in matters of coins. In the villages, where there is no money changer, one may return it only until Shabbat eves, when people purchase their Shabbat needs. Although these are the limits of how much a coin must be eroded in order for there to be exploitation, if the one who gave the coin to the aggrieved party recognized it, he must accept it back from him even after twelve months have passed no matter how little the erosion affected its value. And he has only a grievance against him, as the Gemara will explain.

Rachi non traduit

בכרכים. שיש שם שולחני עד כדי שיראה לשולחני:

בכפרים. שאין שם שולחני:

עד ערבי שבתות. שבא להוציאה בערב שבת לסעודת שבת אז ידע אם יוכל להוציאה ויקבלוה ממנו:

ואם היה. הנותן מכירה:

אפילו לאחר י''ב חודש כו'. בגמרא פריך הא אמרת עד ערבי שבתות:

ואין לו עליו אלא תרעומת. מפרש בגמרא:

וְנוֹתְנָהּ לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ, שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא נֶפֶשׁ רָעָה.

Traduction

And one may give the slightly eroded coin for use in the desacralizing of second-tithe produce and he need not be concerned, as one who would refuse to accept a slightly eroded coin is merely a miserly soul, while the coin is in fact valid for any use.

Rachi non traduit

ונותנה. בחילול מעשר שני ובגמ' מפרש אם בשויה אם בסלע יפה לפי שאינה מדה זו של פוסלי מטבע בשביל חסרון מעט אלא נפש רעה:

גְּמָ' וּרְמִינְהִי: עַד כַּמָּה תְּהֵא הַסֶּלַע חֲסֵירָה וְיִהְיֶה בָּהּ אוֹנָאָה?

Traduction

GEMARA: And the Gemara raises a contradiction to the mishna from a baraita in which the same measures of depreciation are enumerated, as in that baraita those measures are introduced with the question: How much must the sela coin be eroded so that its use in a transaction at its original value will constitute exploitation? That is diametrically opposed to the mishna.

Rachi non traduit

גמ' ורמינהי כמה תהא סלע חסירה ויהא בה אונאה. אלמא בהני שיעורי הויא אונאה ומתני' קתני ולא יהא אלמא בהני שיעורי לאו אונאה היא עד דאיכא טפי:

אָמַר רַב פָּפָּא, לָא קַשְׁיָא: תַּנָּא דִּידַן קָא חָשֵׁיב מִמַּטָּה לְמַעְלָה, תַּנָּא בָּרָא קָא חָשֵׁיב מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה.

Traduction

Rav Pappa says: This is not difficult. The tanna of our mishna calculates the measures from low to high. The tanna says that it does not constitute exploitation up to, but not including, the levels of depreciation enumerated in the mishna. Beginning with those levels of depreciation, it is exploitation. And the external tanna, i.e., the tanna of the baraita, calculates from high to low. That tanna says that it is exploitation down to and including the levels of depreciation enumerated in the baraita. It is only beneath those levels that it is not considered exploitation. There is no halakhic dispute between the two tanna’im.

Rachi non traduit

אמר רב פפא. לעולם אימא לך בהני שיעורי הויא אונאה ולא יהא דמתני' לאו אשיעורא קאי אלא אפחות מכשיעור קאי:

מלמטה למעלה קחשיב. וה''ק סלע הפוחתת והולכת עד כמה יכול להוציאה עד שתפחת שיעור כך וכך ומכיון שהגיעה לשיעור הזה יהא בה אונאה:

ותנא ברא. דנקט ויש בה:

מלמעלה למטה חשיב. סלע שפחתה כמה פחתה להיות בה אונאה מפרש כל פחיתה גדולה שבה כגון שבע איסרות או שש או חמש הויא אונאה עד ד' והיא בכלל אבל לתנא דידן אין ארבעה בכלל לא יהא ועל כרחך לא מיתוקמא אלא בהכי:

Tossefoth non traduit

תנא דידן קחשיב מלמטה למעלה. דאין אונאה עד ד' איסרין ולא עד בכלל דבד' איסרין יש אונאה דבגמרא אמרינן מאן תנא טלית ר''ש היא דאמר ח' פונדיונין הויין אונאה:

ותנא ברא קחשיב מלמעלה למטה. אי גרסינן בברייתא עד כמה אתי שפיר דחשיב מלמעלה למטה וסבר עד ועד בכלל אבל אי לא גרסינן עד לא הוה צריך למימר דחשיב מלמעלה למטה אלא כמשמעו כמה יהא אונאה ד' איסרין ואגב דקאמר לתנא דידן מלמטה למעלה נקט לתנא ברא מלמעלה למטה:

מַאי שְׁנָא בְּסֶלַע דִּפְלִיגִי, וּמַאי שְׁנָא בְּטַלִּית דְּלָא פְּלִיגִי?

Traduction

The Gemara returns to discuss the mishna and asks: What is different with regard to a sela, that the tanna’im disagree about the level of depreciation that constitutes exploitation, and what is different with regard to a garment, that the tanna’im do not disagree concerning whether the disparity between value and price that constitutes exploitation is one-sixth or less than one-sixth?

Rachi non traduit

ומאי שנא בטלית. סתם סחורה דתנן בהו לעיל (בבא מציעא דף מט:) שתות למקח:

אָמַר רָבָא: מַאן תְּנָא טַלִּית – רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא. אַבָּיֵי אָמַר: טַלִּית – עַד שְׁתוּת מָחֵיל אִינִישׁ. דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי: עֲשִׁיק לְגַבָּיךְ וְשָׁוֵי לִכְרֵסָיךְ. סֶלַע, כֵּיוָן דְּלָא סַגִּי לֵיהּ – לָא מָחֵיל.

Traduction

Rava said: Who is the tanna that taught the halakhot of exploitation with regard to a garment in the mishnayot cited earlier in this chapter? It is Rabbi Shimon, who maintains that even in the case of a sela, the measure of exploitation is one-sixth. Abaye said that the two cases are different: With regard to a garment, a person is likely to waive the disparity up to one-sixth, as people say: Overpay and acquire an item for your back, i.e., a garment, and acquire at cost items for your stomach, i.e., food. Since it is worth purchasing fine garments, the disparity is not significant. By contrast, with regard to the sela in question, since it does not circulate, he does not waive even the sum of a smaller disparity.

Rachi non traduit

ר''ש היא. דגבי סלע אית ליה שתות:

עשיק לגביך. הצריך לכסות גופך וגביך קנה ביוקר:

ושוי לכריסך. למאכלך לא תקנה אלא בשווין:

עשיק. לשון יוקר הוא וחבירו באיזהו נשך (לקמן בבא מציעא דף עד.) באתרא דאמימר עשיק עפרא:

כיון דלא סגי ליה. שאינו יוצא בהוצאה:

Tossefoth non traduit

עשיק לגביך. וא''ת התינח נתאנה לוקח נתאנה מוכר מאי איכא למימר והתינח כסות פירות מאי איכא למימר וי''ל דלא פלוג רבנן ועי''ל דעיקר הטעם הוי סלע כיון דלא סגי לא מחיל:

גּוּפָא: עַד כַּמָּה תְּהֵא הַסֶּלַע חֲסֵירָה וִיהֵא בָּהּ אוֹנָאָה? רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אַרְבָּעָה אִיסָּרוֹת, אִיסָּר לְדִינָר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַרְבָּעָה פּוּנְדְּיוֹנוֹת, פּוּנְדְּיוֹן לְדִינָר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: שְׁמוֹנָה פּוּנְדְּיוֹנוֹת, שְׁנֵי פּוּנְדְיוֹנִים לְדִינָר. יָתֵר עַל כֵּן – מוֹכְרָהּ בְּשָׁוְיָהּ.

Traduction

§ With regard to the matter of exploitation and coins itself, the Gemara elaborates: How much will the sela coin be eroded and its use in a transaction will constitute exploitation? Rabbi Meir says: Four issar, which is a rate of an issar per dinar. Rabbi Yehuda says: Four pundeyon, a pundeyon per dinar. Rabbi Shimon says: Eight pundeyon, two pundeyon per dinar. If the depreciation is greater than that, he may sell the coin at its value as metal, not for its original value.

Rachi non traduit

יתר על כן מוכרה בשוויה. לקמיה מפרש לה יתירה על כן שלא פחתה כדי אונאה:

מוכרה בשוויה. בסלע יפה:

עַד כַּמָּה תִּיפָּחֵת וִיהֵא רַשַּׁאי לְקַיְּימָהּ? בְּסֶלַע – עַד שֶׁקֶל. בְּדִינָר – עַד רוֹבַע. פָּחוֹת מִכֵּן אִיסָּר – אָסוּר לְהוֹצִיאָהּ. הֲרֵי זֶה לֹא יִמְכְּרֶנָּה לֹא לַתַּגָּר וְלֹא לְחָרָם וְלֹא לְהָרָג, מִפְּנֵי שֶׁמְּרַמִּין בָּהּ אֶת אֲחֵרִים. אֶלָּא יִקֳּבֶנָּה וְיִתְלֶנָּה בְּצַוַּאר בְּנוֹ אוֹ בְּצַוַּאר בִּתּוֹ.

Traduction

To what extent can the coin erode and it will still be permitted for one to maintain it as a coin? With regard to a sela, it can be used as a sela until it erodes so that its value reaches one shekel, i.e., half a sela. With regard to a dinar, it can be used as a dinar until it erodes so that its value reaches one-quarter. Once it erodes to the point where its value reaches an issar less than that, it is prohibited to spend it. He may not sell the invalidated coin to a merchant, nor to a violent man, nor to a murderer, because they deceive others with it or force them to take it. Rather, he should perforate it and suspend it as an ornament on the neck of his son or the neck of his daughter.

Rachi non traduit

בסלע עד שקל. סלע הטבוע ופוחת והולך עד שקל מותר לקיימו שאין עשוי לרמות בו בני אדם למוכרו בסלע יפה לפי שפחת שלו ניכר אבל משפחת משקל לא יקיימנו לפי שבא לרמות ולמוכרו בתורת שקל שאין פחת שלו ניכר לגבי שקל מתוך שהוא רחב שבתחילה היה סלע אינו נראה חסר משקל שקל הוא מטבע של חצי סלע ודינר מטבע קטן שנים מהם יש בשקל:

בדינר עד רובע. ואם היה דינר נפחת עד שעמד על רובע מותר לקיימו קס''ד רובע דינר קאמר ולקמיה פריך מאי שנא סלע דלא מצי לשהויי אלא עד חציו ודינר עד רובע משחסר ועמד על פחות מרובע לא יקיימנו דאתי לאפוקיה ברובע:

פחות מכאן איסר אסור. לקמיה מפרש:

לא ימכרנה. זו שאמרו אסור לקיימה לא התירו לו שימכרנה בדמיה לא לתגר:

ולא לחרם. אדם אנס:

ולא להרג. רוצח:

שמרמין בה את אחרים. ומיראה יקבלוה מידם ביפה:

אָמַר מָר: בְּסֶלַע עַד שֶׁקֶל, בְּדִינָר עַד רוֹבַע. מַאי שְׁנָא בְּסֶלַע עַד שֶׁקֶל, וּמַאי שְׁנָא בְּדִינָר עַד רוֹבַע?

Traduction

The Gemara continues its analysis of the baraita. The Master said: With regard to a sela, it can be used as a sela until it erodes so that its value reaches one shekel, i.e., half a sela. With regard to a dinar, it can be used as a dinar until it erodes so that its value reaches one-quarter. The Gemara asks: What is different whereby with regard to a sela, it can be used as a sela until it erodes so that its value reaches one shekel, which is half a sela, and what is different whereby with regard to a dinar, it can be used as a dinar until it erodes so that its value reaches one-quarter [rova]?

אָמַר אַבָּיֵי: מַאי ''רוֹבַע'' דְּקָתָנֵי – נָמֵי רוֹבַע שֶׁקֶל. אָמַר רָבָא: דַּיְקָא נָמֵי, דְּקָא תָּנֵי ''רוֹבַע'', וְלָא קָתָנֵי ''רְבִיעַ''. שְׁמַע מִינַּהּ.

Traduction

Abaye says: What is the meaning of rova that the baraita teaches? It too is referring to a coin called rova, which is worth one-quarter of a shekel, which is half a dinar. Rava said: The language of the baraita is also precise in this regard, as the tanna teaches rova and does not teach one-quarter [revia]. The Gemara concludes: Learn from that inference that the reference of the tanna of the baraita is to the coin called rova, which is half a dinar.

Rachi non traduit

רובע שקל. מטבע קטן של חצי דינר והוא הקרוי בגמרא סלע מדינה:

Tossefoth non traduit

ולא קתני עד רביע. ואע''ג דרובע מצי למהוי נמי רובע דינר כדתנן בפ''ק דכריתות (דף ח.) בו ביום עמדו ברבעתיים והיינו רובע דינר כדפי' התם וכן אמרינן התם גר שנתגייר צריך שיפריש רובע לקינו מ''מ אי מיירי הכא ברובע דינר ה''ל למיתני רביע דלא נטעי ברובע שקל:

לְמָה לֵיהּ לְמִתְלְיֵיהּ לְדִינָר בְּשֶׁקֶל? מִלְּתָא אַגַּב אוֹרְחֵיהּ קָא מַשְׁמַע לַן, דְּאִיכָּא דִּינָר דְּאָתֵי מִשֶּׁקֶל.

Traduction

The Gemara asks: Why does the tanna state his ruling so that the amount of erosion that disqualifies a dinar is dependent on a shekel? Why does the tanna state the measure as one-quarter of a shekel, rather than stating it as one-half of a dinar? The Gemara explains: By doing so, the tanna teaches us a matter in passing, that there are cases where a dinar originates from a shekel, e.g., a shekel that eroded and is now worth one-half its original value, i.e., one dinar.

Rachi non traduit

למה ליה למתלייה לדינר בשקל. לימא בדינר עד חצי זוז:

דאתי משקל. אם פיחת השקל עד חציו ונעשה דינר:

מְסַיַּיע לֵיהּ לְרַבִּי אַמֵּי. דְּאָמַר רַבִּי אַמֵּי: דִּינָר הַבָּא מִשֶּׁקֶל – מוּתָּר לְקַיְּימוֹ. דִּינָר הַבָּא מִסֶּלַע – אָסוּר לְקַיְּימוֹ.

Traduction

This supports the opinion of Rabbi Ami, as Rabbi Ami says: With regard to a dinar that originated from a shekel, it is permitted to maintain it and use it as a dinar. Based on its size and shape, there is no concern that people will confuse it with a shekel. With regard to a dinar that originated from a sela, it is prohibited to maintain it and use it as a dinar. Due to the fact that even after erosion the coin remains the size of a sela, which is clearly larger than a dinar, the concern is that people will mistakenly consider it more valuable than a dinar.

Rachi non traduit

מותר לקיימו. ולהוציאו בדינר:

דינר הבא מסלע אסור לקיימו. אפי' להוציאו בדינר דמתוך שהוא בא ממטבע עבה ורחבה טועין בו לאמדו בשקל ואתי לקבולי בתורת שקל:

פָּחוֹת מִכֵּן אִיסָּר – אָסוּר לְהוֹצִיאָהּ. מַאי קָאָמַר? אָמַר אַבָּיֵי, הָכִי קָאָמַר: פָּחֲתָה סֶלַע יוֹתֵר מִכְּדֵי אוֹנָאָה אִיסָּר – אָסוּר. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: אִי הָכִי – אֲפִילּוּ מַשֶּׁהוּ נָמֵי! אֶלָּא אָמַר רָבָא: פָּחֲתָה סֶלַע אִיסָּר לְדִינָר – אָסוּר, וּסְתָמָא כְּרַבִּי מֵאִיר.

Traduction

§ The Gemara continues its analysis of the baraita, which teaches: Once it erodes to the point where its value reaches an issar less than that, it is prohibited to spend it. The Gemara asks: What is the tanna saying in that statement? Abaye said that this is what the tanna is saying: If a sela eroded by the amount of an issar greater than the measure of exploitation, it is prohibited to spend it at its original value. Rava said to Abaye: If so, then even any amount greater than the measure of exploitation should be forbidden as well. Rather, Rava said that this is what the tanna is saying: If a sela eroded by the amount of an issar per dinar, it is prohibited to spend it, and this unattributed baraita is in accordance with the opinion of Rabbi Meir, who says in the mishna that the measure of exploitation is one issar per dinar.

Rachi non traduit

מאי קאמר. הא ליכא למימר פחות מיכן דאם עמד סלע על פחות משקל או אם עמד דינר על פחות מרובע איסר אסור לקיימו דמאי איריא איסר אפילו משהו נמי דהא אמר בסלע עד שקל ותו לא:

יתר מכדי אונאתה. לר''מ כדאית ליה לרבי יהודה כדאית ליה:

אסור להוציאה. ביפה:

Tossefoth non traduit

אמר אביי פחתה סלע יותר מכדי אונאה איסר אסור להוציאה. פרש''י ביפה וא''ת פשיטא ורבא נמי שהקשה אפילו משהו נמי היה לו להקשות אפי' כדי אונאה נמי וי''ל דמיירי אפי' בדעתו להחזיר האונאה אסור כיון דהמקח טעות הוא אבל כדי אונאה מותר להוציאה ביפה ובלבד שיחזיר האונאה אם יתבענו הלה קודם שיראה לשולחני ומותר כיון שהמקח מתקיים ופחות מכדי אונאה מוכרה ביפה אפילו אם אין דעתו להחזיר אונאה משום דהוי לאלתר מחילה רבא אמר פחתה איסר לדינר אסור להוציאה ביפה אם אין דעתו להחזיר משום דהוי אונאה כר''מ ועוד יש לפרש אמר אביי כו' אסור להוציאה אפילו בשויה וסבר כמ''ד בסמוך יתר על כן יקוץ אבל פחות מאיסר שרי דלהפסד מרובה חששו ולא להפסד מועט ורבא דקאמר אפי' משהו נמי לית ליה האי סברא ומצי נמי סבר רבא בין כמ''ד יקוץ בין כמ''ד יקיים:

תְּנַן הָתָם: סֶלַע שֶׁנִּפְסְלָה וְהִתְקִינָהּ שֶׁיְּהֵא שׁוֹקֵל בָּהּ מִשְׁקָלוֹת – טְמֵאָה. עַד כַּמָּה תִּיפָּחֵת וִיהֵא רַשַּׁאי לְקַיְּימָהּ? (לַסֶּלַע) שְׁנֵי דִּינָרִים, פָּחוֹת מִכֵּן – יָקוֹץ.

Traduction

We learned in a mishna there (Kelim 12:7): A sela that was invalidated for use as a coin, and an individual designated it so that he would weigh with it items that require weighing, is susceptible to becoming ritually impure. His designation rendered it a vessel like any other weight. To what extent can the coin erode and it will still be permitted to maintain it? For a sela, it is an erosion of two dinars, half its value. If it eroded to an extent that it was worth less than that, he must cut it into pieces to prevent its being confused with a proper coin.

Rachi non traduit

טמאה. מקבלת טומאה מעתה שהרי עשאה כלי:

יקוץ. יחתכנה לשנים דאתי לאפוקה בשקל:

Tossefoth non traduit

והתקינה. אם צריכה מעשה כמו חיתוך אתי שפיר דנקט התקינה דמידי דמחוסר מלאכה אין טמא במחשבה כדאמרינן במרובה (ב''ק דף סו:) ואי אינה צריכה חיתוך הוי התקינה לאו דוקא דכל הכלים יורדים לידי טומאתם במחשבה:

יָתֵר עַל כֵּן מַאי? אָמַר רַב הוּנָא: פָּחוֹת מִכֵּן – יָקוֹץ, יָתֵר עַל כֵּן – יָקוֹץ. רַבִּי אַמֵּי אָמַר: פָּחוֹת מִכֵּן – יָקוֹץ, יָתֵר עַל כֵּן – יְקַיֵּים.

Traduction

The Gemara asks: If it eroded but its current value is greater than one shekel, what is the halakha? Rav Huna says: If it eroded and depreciated less than one shekel he must cut it into pieces, and if it eroded and depreciated more than that he must also cut it into pieces. Rabbi Ami says: If it eroded and depreciated less than one shekel he must cut it into pieces, and if it eroded and depreciated more than that he may maintain it, because there is no concern that one will confuse a coin that eroded to that extent with a sela.

Rachi non traduit

יתר על כן יקיים. דלגבי סלע מנכרא פחיתתה ולא מחליפה בסלע:

Tossefoth non traduit

יתר על כן יקוץ. ולא ימכרנו לתגר מצי נמי קאי אפחתה יתר מכדי אונאתה וה''פ אפילו ע''מ לנוקבה לא ימכרנו לתגר ולחרס אבל לאחרים ימכור על מנת לנוקבה ולמ''ד יתר על כן יקיים לא ימכרנה לתגר לא קאי אלא אבסלע עד שקל דאמר פחתה יותר משקל אפילו פרוטה אסור לקיימה ואהא קאי לא ימכרנה לתגר כו':

מֵיתִיבִי:

Traduction

The Gemara raises an objection from the baraita:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source